ערב על מרסל פרוסט בקונסוליה הכללית של צרפת בירושלים

המכון הצרפתי בירושלים ע״ש רומן גארי והקונסוליה הכללית של צרפת בירושלים קיימו מפגש־שיחה ב־20 בנובמבר 2022 שהוקדש למרסל פרוסט במלואת מאה שנים למותו. פרוסט הוא אחד מהסופרים הצרפתים הדגולים של צרפת של תחילת המאה העשרים, דמות מופת ספרותית של ממש. השיחה הספרותית התנהלה במעונה של הקונסוליה הכללית של צרפת.

מרסל פרוסט, נולד ב־10 ביולי 1871 בפריז למשפחה אמידה ומשכילה. מגיל צעיר מאוד, פקד הוא את הסלונים האריסטוקרטים ושם הוא פוגש אמנים וסופרים. 1907 היא השנה שבו הוא מתחיל את הכתיבה של ׳בעקבות הזמן האבוד׳, יצירה בת שבעה כרכים שפורסמו החל משנת 1913 (׳בצד של סוואן׳) ועד 1927. פרוסט נפטר ב־1922, חלק מהכרכים פורסמו אם כן אחרי מותו. הכרך השני ׳בצל עלמות מלבלבות׳ זיכה אותו בפרס גונקור בשנת 1919. היצירה הרומנסקית של מרסל פרוסט היא, בין היתר, התבוננות עמוקה על הזמן ועל הזיכרון החושי. מרסל פרוסט הובא לקבורה בבית הקברות פר־לשאז בפריז.

פרוסט אשר נולד לאב קתולי ולאם יהודיה הושפע באופן חזק מהצד של המשפחה של אמו – משפחת וייל – מהמיליה שלו ומהחינוך שלו. אפשר לזהות אצלו יהדות דיסקרטית, ואפילו מוצפנת, דרך התרבות הענקית שלו, דרך המעורבות הפוליטית שלו בפרשת דרייפוס, דרך דמויות יהודיות בתוך הרומן ׳בעקבות הזמן האבוד׳ ודרך המבט החודר שהוא מעניק לסלונים ולחברה של תקופתו.

המפגש־שיחה הזה היווה הזדמנות לבחון את היהודיות של הסופר אבל גם את המימד הביוגרפי של היצירה שלו מהבטים של אסתטיקה וזיכרון.

מפגש־שיחה בין יונה הנהרט־מרמור, מרצה לספרות צרפתית במחלקה ללימודים רומאניים באוניברסיטה העברית בירושלים וקלוד קלין, פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. בהנחיית אנייס ארקז־רות, מנהלת ממונה של המכון הצרפתי בירושלים ע״ש רומן גארי.

יונה הנהרט־מרמור היא מרצה לספרות צרפתית באוניברסיטה העברית. היא כתבה שני חיבורים על היצירות של קלוד סימון ופייר מישון וכן מאמרים רבים שהוקדשו לספרות של המאות העשרים והעשרים ואחת. היא עובדת בימים אלו על תחקירים משפחתיים שנעשו על ידי צאצאים לקורבנות של השואה. הנהרט־מרמור פרסמה מספר מאמרים בנושא של ההשפעה של מרסל פרוסט על סופרים צרפתים במאות העשרים והעשרים ואחת ומרצה באופן סדיר על יצירתו באוניברסיטה.

קלוד קליין למד משפטים ומדעי המדינה בצרפת. לאחר שלימד בפקולטה למשפטים בשטרסבורג, קיבל מינוי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים שבה הוא שימש גם כדיקן. הוא מתמחה במשפט חוקתי ובתיאוריה של המשפט. קליין פרסם כחמש־עשרה יצירות. בין לבין הוא גם לימד קורסים על פרוסט.